השופטת א' פרוקצ'יה:
זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע), אשר דחה בקשת חייב להכריזו כפושט רגל, וביטל צו כינוס נכסים שהוצא נגדו. החייב מערער על קביעה זו, ומבקש להכריזו פושט רגל.
רקע
1. המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להכריז עליו כפושט רגל, ובה הצהיר על חובות בסכום של כמיליון וחצי שקלים ל-18 נושים. נפתחו נגדו 11 תיקי הוצאה לפועל. בחודש נובמבר 2006 נתן בית המשפט המחוזי צו כינוס לנכסי המערער, והוא חויב בתשלום חודשי של 500 שקלים לקופת הכינוס. כנגד החייב הוגשו ארבע תביעות חוב בלבד בסכום המתקרב ל-300,000 שקלים, מתוכן שתי תביעות בדין קדימה.
2. לקראת תום תקופת הכינוס, ובטרם התקיים הליך בבקשה להכרזת המערער פושט רגל, הוגשה חוות דעת מטעם כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס הרשמי) במסגרת סעיף 18ד לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), ובה המלצה לדחות את בקשת המערער. בית המשפט המחוזי קיים דיון בבקשת המערער, ושמע את טיעוני הצדדים הנוגעים בדבר. בסופו של דיון, ניתן פסק דין המאמץ את עיקרי קביעות חוות דעת הכונס הרשמי, דוחה את בקשת הכרזת פשיטת הרגל, ומבטל את הליכי כינוס הנכסים. בכך נפתחה הדרך בפני הנושים לקיים הליכי הוצאה לפועל כדי לממש את פרעון חובותיהם.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
3. הסוגיה העיקרית שנדונה בפסק דינו של בית משפט קמא היתה האם נתקיימו בעניינו של החייב הוראות סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, ובמיוחד האם מתקיימת בעניינו דרישת תום הלב בבקשת ההכרזה לפשיטת הרגל, כמשמעות מושג זה בפקודה, כפי שקיבל ביטוי בהלכה הפסוקה.
4. בית המשפט קמא בחן, ראשית, את התנהלות החייב במהלך הליכי כינוס הנכסים. בענין זה התברר, כי בעוד המערער הציג עצמו כחסר נכסים מכל סוג שהוא, נמצא כי הוא רשום ברשויות מס שבח כבעל זכויות במחצית הדירה שבה הוא מתגורר עם בת זוגו. דירה זו אף מומנה ממשכנתא שהמערער ובת זוגו חבים ביחד בתשלומה. יתר על כן, בית המשפט הסיק מחוות דעת הכונס הרשמי כי המערער עוסק כעצמאי במסחר ברכבים ובברזל, ולא דיווח על עיסוק זה לרשויות המס ולכונס הרשמי. כן נמצא כי הוא רשום כבעלים על ארבעה כלי רכב, שגם עליהם לא דיווח לכונס הרשמי. המערער הצהיר בדו"ח הראשוני שהגיש על הכנסה חודשית בת 2,800 ש"ח מעבודתו כשכיר, אף שמהדו"חות התברר מאוחר יותר כי הכנסה זו קרובה יותר לכ-7,000 ש"ח בחודש ונובעת ממכירת רכב וברזל. תשלומו החודשי לקופת הכינוס נקבע על בסיס הצהרתו הראשונית, מבלי שהמערער חשף את הכנסתו הגבוהה, וכך נפגעה קופת הנושים. בחשבונו של המערער נמצאו הפקדות בסכומים העולים על 1,000 ש"ח מדי חודש, שלא ניתן הסבר למקורם. המערער גם לא הסביר כיצד עולה בידו לשלם תשלומי משכנתא על הדירה בסך של כ-3,500 ש"ח מהכנסתו, אשר עמדה על פי הצהרתו הראשונית על כ-2,800 ש"ח בלבד, וכיצד הוא מתמודד עם פער שלילי קבוע בין הוצאותיו להכנסותיו. כן נמצא כי המערער היה רשום כבעלים של חברה פעילה למרות הצהרתו כי החברה שבבעלותו מעולם לא היתה פעילה, וכי ביקש לבטל את רישומה. מאוחר יותר הוא שינה את גרסתו וטען, כי החברה היתה פעילה במשך שנה אחת בלבד במהלך שנת 1994, וכי הוא הגיש דו"חות כדין באמצעות רואה חשבון. בניגוד להצהרותיו של המערער נמצא, כי החברה שבעלותו היתה רשומה כחברה פעילה מזה עשר שנים ומעלה, והוא הדין בעת קיום הליך הכינוס בעניינו.
ממצבור נתונים אלה, הסיק בית המשפט כי התנהלותו של המערער אינה יכולה להיחשב תמת-לב, והיא עומדת בניגוד למטרת הליך פשיטת הרגל שנועד לאפשר לחייב לפתוח דף חדש לאחר מימוש כל נכסיו לצורך חלוקתם בין נושיו. במקום זאת, המערער העלים נכסים והכנסות ושילם לקופת הכינוס סכום נמוך בהרבה ביחס להכנסותיו האמיתיות, וקיים רמת חיים נאותה על חשבון נושיו.
5. בית המשפט בדק בהמשך את דרך יצירת חובותיו של המערער וגם זאת בהקשר לדרישת תום הלב המתחייבת כתנאי להכרזת פשיטת רגל. נבחנה טענת המערער לפיה בסביבות שנת 1994, בעת שהתנדב לשירות המשטרה, הוא דיווח לממונים עליו כי סוכן משטרתי שהכיר עסק, לכאורה, בענייני הימורים וסחר בסמים. הוא טען, כי משלב החשיפה ובעקבותיה, החלה מסכת התנכלויות של שוטרים כלפיו, אשר בעקבותיה נמנע ממנו להעסיק בעיסקו עובדים מהשטחים, שעלות העסקתם זולה יותר, ועקב כך הוא הסתבך בחובות. בית המשפט לא שוכנע באמינות גרסת המערער באשר לטעמי הסתבכותו הכלכלית, וציין כי, פרט לתצהירו ולטענות שהעלה, הוא לא הציג כל נתונים אובייקטיביים לתמיכה בגרסתו. עוד נקבע, כי מספר מחובות המערער נוצרו שלא בתום לב: חוב של כ-150,000 ש"ח למס הכנסה נוצר עקב אי הגשת דו"חות לרשויות המס; חוב שאינו בר הפטר של למעלה מ-70,000 ש"ח לביטוח הלאומי נוצר בגין מזונות שלא שולמו בקשר למשפחתו הקודמת של המערער; כן קיים חוב לביטוח הלאומי בסך 8,845 ש"ח בדין קדימה; עוד צויין חוב העולה על 6,000 ש"ח שמקורו בדו"חות תנועה לא שולמו. בית המשפט דחה את הסברו של החייב כי לא שילם מזונות לבני משפחתו הקודמת עקב חסרון כיס מאחר שהקים בינתיים משפחה חדשה עם בת זוגו; כן נקבע, כי אין לקבל את הסברו של המערער על שלא העביר דיווחים לרשויות המס עקב קשייו הכלכליים שמנעו ממנו לשכור רואה חשבון.
6. לאור אופן התנהלות החייב בהליכי פשיטת הרגל, ודרך יצירת חובותיו, קבע בית המשפט כי הבקשה להכרזת פשיטת רגל הוגשה שלא בתום לב, ודינה להידחות. הליכי פשיטת הרגל בוטלו, ונפתחה הדרך לנושים לפעול בהליכי הוצאה לפועל. מכאן הערעור.
טענות המערער
7. המערער טוען, כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט מאחר שבית משפט קמא התבסס על חוות דעת הכונס הרשמי, ותגובות הצדדים שבאו לאחריה, מבלי שנתקיים דיון לאחר הגשתן.
8. כן נטען כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט. לטענתו, הקביעה כי יש לו זכות בדירה מתבססת על תדפיס בלתי ברור של רשויות המס. כנגד תדפיס זה, המציא המערער חוזה ממינהל מקרקעי ישראל בו רשומה בת זוגו כחוכרת בלעדית של הדירה. כן הומצא אישור רשויות המס לכך שלא רשומות על שמו כל זכויות בנכס מקרקעין. אשר לרכבים הרשומים בבעלותו - נטען כי כיום אין בבעלות המערער רכבים כלשהם. הוא אמנם רשום כבעלים של שני רכבים ולא ארבעה כפי שנקבע, אך אחד מהם הוא טרקטור שפורק והרכב השני פורק ונגנב, והוגשה על כך תלונה למשטרה. המערער המציא אישורים לכך שהחברה שהקים לא היתה חייבת במס ערך מוסף ובמס הכנסה בשנים האחרונות, וכן הגיש אישור מהמוסד לביטוח לאומי כי החברה אף פעם לא היתה רשומה שם. לטענתו, כל אלה מהווים ראייה לכך שאין מדובר בחברה פעילה, ולכך שאין ערך למניותיה.
9. הוסיף המערער וטען, כי הפערים בין ההוצאות להכנסות הם זניחים ואינם עולים על 200 ש"ח. ההפקדה החודשית של 1000-1200 ש"ח נובעת מעזרת בתה של בת הזוג, וסכומי ההפקדות הוכנסו לחשבונה של בת זוגו ולא לחשבונו הוא. תשלום המשכנתא בסף 3750 ש"ח משולם מהכנסה משותפת של בני הזוג העומדת על כ-7000 ש"ח לחודש. עוד נטען כי אין יסוד למסקנת בית המשפט כי המערער עוסק בסחר רכבים ובברזל. הוא עוסק בעסקאות מזדמנות המתייחסות לסכומים קטנים שאף אינן חייבות במס. הוא טוען כי הגיש דו"חות מלאים תוך ציון מלוא הכנסותיו.
10. המערער גם התייחס לקביעה כי חלק מחובותיו נוצרו שלא בתום לב. לטענתו, אין לומר כי חוב המזונות נוצר שלא בתום לב, במיוחד כאשר מדובר בחוב מזונות כלפי המוסד לביטוח הלאומי, שלא תמיד נפסק על פי יכולתו של החייב. אשר לחובו של המערער למס הכנסה - נטען כי חוב זה הוסדר ושולם במהלך ההליכים. אשר לסכומי החובות בגין קנסות תעבורה נטען, כי חוב זה מהווה פחות מחצי אחוז מסך כל חובות המערער, והוא בטל בשישים ביחס אליהם. יתרה מכך, אפילו אם כלל החובות האמורים לא נוצרו בתום לב, הרי שמדובר בחלק קטן בלבד מסך חובות החייב, העומד על כ-230,000 ש"ח בלבד וכלפי שלושה נושים בלבד, מתוך סכום החובות הכולל העולה על מליון וחצי ש"ח, אותם חב המערער לנושים רבים.
טענות כונס הנכסים הרשמי
11. טוען הכונס הרשמי כי אין מקום להתערב בקביעות העובדה ובמסקנות שהוסקו על ידי בית המשפט קמא באשר להעדר תום לבו של המערער, ולאורן יש לדחות את הבקשה להכרזת פשיטת הרגל.